אדום אדום, טלה טלה, קרניבורים של בוקר
עבודה עם גופים גדולים תמיד מרתקת בעיני. אולי הסיבה נעוצה בכך שלא ממש הייתי שייך למנגון גדול כלשהוא אף לא פעם אחת בחיי.
בקרירה ה"קצרה" שלי כשכיר, על אף שאם יורשה לי לציין, כמות מקומות העבודה שהחלפתי היו מעטות אל מול חברי (כזה אני, מפחד משינויים).
אנחנו צריכים לשלוח הצעת מחיר לתנובה, אמר דניאל כבדרך אגב תוך כדי יום צילומים שעבדנו יחד.
הם צריכים לעשות הפקה כלשהיא...אין לי מושג מה בדיוק...ניפגש עם מנהלת המותג ומשרד הפרסום ונבין כבר, אמר הצלם הקסום.
אל הפרויקט הזה הגענו אני ודניאל כצוות, כבר בפגישת ההיכרות עם משרד הפרסום הבנו שאנחנו הולכים להנות. אומנם לעיתים נידמה שארגון גדול, וארגון בקנה מידה כזה לבטח יהיו מקובעים (שלא לומר תקועים) בהרגלי העבר, כיווני מחשבה וחוסר פתיחות כללית, אך לשמחתנו לא כך היה הדבר.
לאחר עבודת צוות מחשבתית, בדיקת כיווני מחשבה שונים...יצאנו לדרך.
שעת בוקר מוקדמת, הרחובות ריקים מאדם (אמר שלום חנוך, אני רק מצטט...)אני מטייל עם סיימון הכלב כדי שיהיה רגוע וחביב לכשיגיעו כולם.
לא עבר זמן רב מהרגע שחזרנו ועד שנישמע צלצול באינטרקום, הגענו! אמר קול מהעבר השני.
כמו שכבר הבנתם, יום הצילומים החל מוקדם מאוד בבוקר, עד מהרה התמלא הבית בגושי בשר ענקים, צלעות טלה, כתף טלה ועוד מיני הפתעות ושאר ירקות.
חצי שעה חלפה ומהר מאוד הפכו המראות של חומרי הגלם למנות מבושלות מעוררי תאבון וטובות מראה.
אני מאמין שמי שעוסק במזון, יוצר ומעצב מזון חייב לאהוב מזון. אני יודע שזה אולי נישמע מופרך , אבל אני באמת יכול להתרגש ממנה טעימה, נתח משובח, ירק טרי ורענן או עוגה חמה וטריה, לא משנה מתי, לא משנה איפה ולא משנה באיזה שלב של היום. אוכל והריגוש שהוא מביא איתו.
בדרך פלא ודי טבעית יש לציין, מצאנו את עצמנו בשעה 10:15 בבוקר נוגסים בצלעות טלה רכות, ורודות ונימוחות, נהנים מתשיל אורז ובשר טלה וממשיכים ליצור עם בטן מלאה והרגשה מדהימה.
קרניבורים של בוקר ככה קראו לנו באותו היום, אנחנו רק חיכנו, המשכנו לעבוד וידענו שכמו ההרגשה על סט הצילום, כך יראו גם התוצאות הסופיות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה